מה לנסות באיטליה

מי שהזדמן לנסות מנות מהמטבח האיטלקי הלאומי במולדתו: ברומא, נאפולי, בולוניה וערים נוספות יאשרו: זהו סיפור מיוחד לחלוטין.

המאפיינים האופייניים של המטבח האיטלקי מוסברים על ידי האקלים המקומי ואותם מוצרים שהפכו נפוצים באזור מסוים. כל אזור באיטליה מתהדר במתכונים מיוחדים. זה הופך את חקר האוכל האיטלקי למרגש שבעתיים. הכירו 10 מנות לאומיות של איטליה שתיירים חייבים לנסות.

מינסטרונה

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המטבח האיטלקי רחוק מלהיות מוגבל למאכלים כמו פיצה או ספגטי. מרקים שפופולריים מאוד באיטליה הם: בורידה (עם פירות ים), ג'ינסטראטה (עם חלמונים ויין לבן), מינסטרה די נוצי (עם מחית אגוזים) ואחרים. אבל קודם כל כדאי לנסות מינסטרונה – מרק ירקות מסורתי שהפך להתגלמות המאפיינים של המטבח האיטלקי הלאומי.

בתחילה, באיטליה, הכינו מינסטרונה משאריות מנות עיקריות או ירקות זולים. ולמרות שכיום אין זכר לגישה כזו לאוכל במטבח הלאומי, כמו במתכונים איטלקיים רבים אחרים, הוא מניח את היכולת "לערבב כל מה שיש" כך שייצא טעים אלוהי.

המרכיבים העיקריים של מינסטרונה הם מרק בשר וירקות טריים, מהם יכולים להיות כמה שתרצו בהתאם לעונה. לכן, העקביות של המנה משתנה בין נוזל לסמיך להפליא. בחלק מהמתכונים הלאומיים של המטבח האיטלקי, מינסטרונה משלימה עם אורז, פסטה ורוטב פסטו. לפני אכילת המרק מוסיפים לקערות פרמזן מגורר ועשבי תיבול טריים קצוצים.

קרפצ'יו

אי אפשר לדמיין רשימה של מאכלים שאפשר לנסות באיטליה בלי קרפצ'יו – בשר או דג פרוס דק, מתובל ברוטב בתוספת מיונז, שמן זית, חומץ ומיץ לימון.

למרות שהמתכון למנה זו הופיע לאחרונה יחסית באיטליה, היום הוא כלול בתפריט של כל המסעדות של המטבח הלאומי. כדי להכין אותו, לרוב אתה לוקח שקדי בקר גולמיים, שהוכנסו קודם לכן למקפיא. באיטליה אפשר גם לנסות וריאציות של המנה שבה בשר בקר מוחלף בבשר צבי, טונה, סלמון, מוסר ים, תמנון או ברווז מעושן.

על פי מסורות המטבח האיטלקי, לפני ההגשה מפזרים קרפצ'יו שברי גבינה דקים ומקשטים בעשבי תיבול טריים. מעניין לנסות קרפצ'יו עם יין איטלקי. לדוגמה, סומליירים ממליצים על יינות אדומים עשירים לבשר צבי, ויין ורדים מדרום איטליה לטונה.

טורטליני

רשימת המנות הלאומיות של איטליה ממשיכה עם טורטליני – סוג של פסטה שבמראה קרובה לאוכל מוכר כמו כופתאות.

באיטליה מכינים את הטורטליני מבצק לא מלוח ומוגש כמנה נפרדת (עם רוטב פטריות ארומטי, שמנת או בולונז) או מוסיפים למרקים, מרקים וסלטים. המילויים הנפוצים ביותר לטורטליני הם בשר, בשר חזיר או גבינה. התוצאה היא ארוחה משביעה וטעימה מאוד.

אל תחמיצו את ההזדמנות לנסות וריאציות אחרות של המנה האיטלקית המסורתית הזו. לדוגמה, טורטלטי (הם הרבה יותר קטנים בגודלם) וטורטלי (אלה, להיפך, גדולים יותר). כדי לתת לבצק צבע מקורי מוסיפים לו לפעמים תרד או עגבניות: במקרה הראשון הטורטליני יהיה ירוק ובשני אדום.

ניוקי

ניוקי הוא אוכל איטלקי פשוט למדי, אשר בכל זאת נחשב לאחת הדוגמאות הראויות ביותר למטבח המקומי הלאומי. המנה הזו היא סוג של כופתאות, שלצורך הכנתה לוקחים טבחים קמח, ביצים, סולת או גריסי תירס ותפוחי אדמה.

חתיכות קטנות שנוצרות מבצק מקבלים צורה אליפסה, ואז טובלים במי מלח רותחים ומבושלים עם תבלינים. מגישים כתוספת, אבל עדיף לנסות את הניוקי כמנה נפרדת, עם רוטב סמיך וארומטי. ניוקי עם דגים ופירות ים (שרימפס, סלמון, סרטן, מוסר ים, וונגולה) פופולרי במיוחד – זוהי יצירת מופת אמיתית של טעם!

יש גם וריאציות מקוריות רבות של המאכל האיטלקי הלאומי הזה. למשל, במסעדות ברומא ובערים איטלקיות אחרות תוכלו לנסות ניוקי עם ריקוטה לימון או גורגונזולה, ניוקי דלעת עם בייקון וכרוב סאבוי בשמנת, ואפילו ניוקי עם ערמונים – מטבח איטלקי מסורתי שכזה בהחלט לא ישאיר אתכם אדישים.

ריזוטו

אם אתם רוצים לנסות את המנות האיטלקיות הטובות ביותר, אל תתעלמו מריזוטו – אוכל שהפך לאחד הסמלים הקולינריים של המדינה. הבסיס להכנתו הוא אורז קצר דגנים מזנים מיוחדים, שמטוגן תחילה ולאחר מכן מבושל. כשהמנה כמעט מוכנה מוסיפים לה פירות ים, בשר טחון, ירקות או פטריות – תלוי מה השף רוצה להשיג בסופו של דבר.

מסעדות ובתי קפה רבים באיטליה מציעים תפריטים עם סוגי ריזוטו שונים, לפעמים מאוד לא צפויים: חצילים, שרימפס, בייקון ותפוח, פירות יער ובצל, כמהין לבנות, גבינה ואספרגוס ירוק, ואפילו דיו דיונון. במילה אחת, זהו מאכל לאומי שאתם בהחלט צריכים לנסות בזמן טיול באיטליה.

פיצה

אי אפשר לדמיין מנות איטלקיות מסורתיות בלי פיצה. הם פשוט מעריצים את האוכל הזה כאן, ובגלל זה אתה ממש יכול לראות שלט לפיצרייה כזו או אחרת בכל שלב. יש מסעדות איטלקיות שבהן התפריט מורכב כולו מסוגים שונים של פיצות. ובמפעלים מסוימים תוכלו אפילו לראות במו עיניכם את תהליך הכנתו במטבח.

על פי המסורת, משאירים את בצק הפיצה "להבשיל" כמעט יום (כ-18 שעות). רק המוצרים הטריים ביותר נבחרים למילוי. הפיצה מבושלת בתנור עצים, השומר על הטעם והארומה של כל המרכיבים, והמנה עצמה יוצאת אלוהית – תוכלו לנסות ולראות בעצמכם!

לזניה

לזניה היא אחת המנות האיטלקיות הפופולריות והמפורסמות שכל התיירים שואפים לנסות. מדובר בתבשיל רב-שכבתי שבו יריעות בצק מתחלפות במילוי של בשר טחון, פטריות או ירקות ומתובלים בנדיבות ברוטב סמיך וארומטי. מרכיב חובה במנה הוא גבינה: ריקוטה, פרמזן, גורגונזולה או מוצרלה.

לזניה היא משהו ששווה לנסות באיטליה: בשום מטבח אחר בעולם לא מכינים אותה בצורה כל כך המצאתית וטעימה להפליא. בנוסף לגרסה הקלאסית עם בשר, במפעלים רבים ניתן להזמין גם לזניה צמחונית – טעימה בדיוק כמו מקבילתה הבשרית.

טריפה

מי שרוצה לנסות את המנות הטובות והפופולריות ביותר של המטבח האיטלקי יצטרך להסתכן ולהזמין אוכל עם שם מאוד ספציפי. איזה מהם? כמובן, טריפה!

טריפה מוכנה מטריפ, טריפה בקר – כלומר מהחלק הקדמי של קיבה של פרה, המושרים מראש, שוטפים וחותכים לחתיכות. לאחר מכן הוא מבושל, מטוגן ומבושל עם רוטב יין, ירקות או בשר, מתובל במלח ופלפל. מגישים עם גבינה מגוררת, לפעמים מוסיפים נענע.

בתחילה באיטליה האוכל הזה היה מאכל של עניים. מצב עניינים זה נמשך כמעט עד אמצע המאה ה-20. כיום טריפה נחשבת למעדן ונמצאת בתפריט של מסעדות רבות המגישות מטבח איטלקי לאומי.

הם אומרים שטריפה היא אחת מאותן מאכלים איטלקיים מסורתיים שאינם מתאימים במיוחד לבטן "יוצאת דופן" של תייר. עם זאת, הודות לטיפול בחום ארוך טווח, האוכל מתגלה כרך למדי, קליל וטעים להפליא.

ג'לאטו

ג'לאטו הוא מעדן איטלקי לאומי העשוי מחלב, שמנת וסוכר. הוא מכיל אגוזים, פירות ופירות יער טריים, רוטב פירות, קפה, קקאו ושוקולד, פירות מסוכרים, דבש, קרמל וליקר. בכל העולם אוכל כזה נחשב לסוג של גלידה, אך נבדל ממנו בתכולת שומן חלב נמוכה יותר ובטכנולוגיית הייצור.

עבור ג'לטו אמיתי, משתמשים רק במרכיבים טבעיים. הקינוח עשוי להכיל מתחלבים ומייצבים, אך בכמות מינימלית. באופן כללי מכינים את הג'לטו בקונדיטוריות מיוחדות – ג'לטריות, בהן המאסטר יוצר כל קינוח בעבודת יד ומגיש אותו מיד לאחר ההכנה.

הג'לטריות הטובות ביותר באיטליה מציעות לכם לנסות את הגרסאות הבלעדיות שלהן למעדן הלאומי הזה. לדוגמה, סן קריספינו ברומא משתמשת בוויסקי ושוקולד של Rhum Clement, ברום קלמנט ובקקאו לקינוחים. והדוגמה הזו היא רק אחת מהדקויות הרבות שהופכות את הג'לאטו לפסגת האמנות האיטלקית הלאומית של יצירת קינוחים טעימים.

טירמיסו

טירמיסו כמעט לא צריך שום היכרות. כדי להכין את הקינוח האיטלקי המסורתי הזה, אתה צריך מעט מאוד מרכיבים: עוגיות סבויארד, גבינת מסקרפונה, קפה טרי, ביצים וסוכר, כמו גם קקאו או שוקולד צ'יפס לזילוף.

במהלך שנות קיומו הרבות של המתכון, הופיעו וריאציות שונות באוסף המטבח האיטלקי הלאומי. אפשר לנסות טירמיסו בתוספת תותים ופירות יער אחרים, ליקר או קוניאק. הטעם העדין והמעודן ביותר של הקינוח הזה נשאר ללא שינוי, מה שירתק אתכם אחת ולתמיד.

מה עוד לאכול באיטליה

איטליה תיקח אתכם להרפתקה גסטרונומית אמיתית. בישול בארץ הוא אפילו יותר מאמנות – זו דרך חיים, תפיסת עולם לאומית.

איך אפשר להספיק לנסות הכל? למטה תמצאו רמז קטן למה עוד אפשר לאכול באיטליה:

• פרושוטו (פרמה חזיר);
• ארטישוק (מבושל, מטוגן, בגריל);
• פניני (כריך חם סגור עם מילוי);
• רביולי (כופתאות במילויים שונים);
• פסטה (עם בשר, פירות ים, ירקות);
• קפרזה (סלט עגבניות טריות ומוצרלה);
• פנה קוטה (קינוח עשוי שמנת, סוכר ווניל);
• פריטטה (חביתה אפויה עם ירקות וגבינה).