מילאנו היא לא רק קניות מוצלחות! האנשים עצמם הופכים את העיר הזו לחנות באוויר הפתוח: חובבי קניות נלהבים שרודפים אחרי קולקציות טריות, נשים שמרניות מהחלל הפוסט-סובייטי שאוהבות להצטייד במכירות בנקמה, נערות צעירות אובססיביות למותגים… ובאמת, אין כלום לא בסדר עם זה. עם זאת, אין לשכוח את הצד השני, הארכיטקטוני והציורי של מילאנו. מה? אתה בכלל לא אוהב את מילאן? פשוט עוד לא קראת את הסיפור שלנו עליו!

אז איך מילאנו יכולה להפתיע מטייל שאין לו כרטיס זהב בכיס ושונא קניות מהמילה בכלל?

אבן לבנה של מילאנו

אם מילאנו התחילה עם  הדואומו המפורסם שלה והם היו מסתיימים, עדיין היה שווה להגיע לכאן. אין כל כך הרבה גותי באיטליה (קראו: לא מספיק!), והקתדרלת מילאנו הלבנה כשלג, כמו וניל ג'לטו, עם הצריחים הראוותניים שלה ("גותית בוערת") מפלחת את לבו של תייר מעריץ דרך ודרך. נראה שהקתדרלה חופרת בשמים עם שיניה החדות, ורוצה בלהט לספר לנו על הבלתי נראה. קחו את הזמן והכסף כדי לטפס לראש הקתדרלה, ולא כל כך בשביל הנוף הנשקף ממנה, אלא כדי להיות בסמיכות לפרטי הדואומו. אחרי הכל, שם למעלה אפשר ממש להרגיש את כל הפסגות האלה עם פחיות וסרטנים, את הקישוט הפרחוני ה"קוצני" שבולט בנפח על הקירות, להתקרב אל הפסלים הרבים המעטרים את הקתדרלה… כל הפאר של המחשבה האנושית והתחושה טמונה בשיש האלוהות הזה באומנות.

כמה עובדות למי שלא אוהב מילים, אבל מכבד מספרים: הדואומו של מילאנו היא הקתדרלה השלישית בגודלה באירופה (אחרי פטרוס הקדוש בוותיקן וסנט פול בלונדון), וקירותיו מעוטרים בכ-3,500 פסלים . חייב לראות!

מילאנו אדריכלית

אבל מילאנו אינה חיה ומפוארת על ידי הקתדרלה בלבד. כשאתה בפיאצה דל דואומו, תסתכל על   גלריה ויטוריו עמנואלה  . אבל לא על מנת לרוץ ראש אל הבוטיקים (אם כי מי אוסר עליכם) – העריכו את המראה הארכיטקטוני של הגלריה המובילה אתכם מכיכר הקתדרלה ישירות לתיאטרון לה סקאלה. רצפת הפסיפס של הגלריה בטוח תמשוך את תשומת לבכם. הקפידו לחפש את הסמל של טורינו, המתאר שור, בין הסמלים של ערים איטלקיות. יש צורך להפוך לשור הזה במקום סיבתי ולהסתובב סביב צירו, להביע כל משאלה. אומרים שהכל התגשם!

לאחר בחינת הגלריה, אל תמהרו לרוץ הלאה, כי כיכר הקתדרלה מוקפת ביותר מיצירת מופת אחת של ארכיטקטורה: כאן נמצא   ה-Palazzo Arengario  (כיום יש מוזיאון לאמנות של המאה העשרים), ו-   Palazzo Carminati  , כמו גם  ארמון צפון  ודרום     ולבסוף  הארמון המלכותי  (בו כיום המוזיאון לאמנות מודרנית ומוזיאון הדואומו).

עוד אחד מהסמלים האדריכליים החשובים ביותר של מילאנו יכול להיקרא בבטחה  טירת Sforza  , הניצבת על פיאצה קסטלו. הטירה נבנתה במאה ה-14, ובמשך כמעט 7 מאות שנים היא סבלה רבות ממלחמות, הפיכות ובעליה. למרבה המזל, שחזור מיומן באמצע המאה הקודמת עזר לקסטלו ספורצסקו לקבל את המראה הנוכחי שלו, שלם ומלכותי. הכניסה לשטח ה"קרמלין של מילאנו" היפה הזה היא בחינם, וממש כל ספסל מחלק Wi-Fi בשטח שלידו. האם זה לא מספיק כדי להתאהב במילאן? 

ועל הכיכר ליד הטירה מתנשאת המזרקה הידועה לשמצה "עוגת חתונה". אם תזרוק מטבע לתוך ה"עוגה" הזו, המזרקה תגשים כל רצונות שלך לגבי ענייני אהבה. מטבע הדברים, ככל שהרצון מורכב יותר, כך ערך המטבע צריך להיות גבוה יותר!

מילאנו דתי

איטליה היא לא איטליה בלי הרבה כנסיות, קפלות ובזיליקות. דוגמה בולטת לסגנון הרומנסקי בארכיטקטורה היא המקדש השני בגודלו במילאנו, כלומר  בזיליקת סנט'אמברוג'יו  . לכנסייה הנוצרית הקדומה הזו (מתוארכת למאה ה-4 לספירה) יש מזבח מוזהב ייחודי מהמאה ה-9 המתאר סצנות מחייו של ישוע המשיח.

כנסיית סנטה מריה פרסו סן סאטירו  (המאה ה-15) מעניינת עבור העיצוב המיוחד של האפסיס. נדמה לצופה שהעמודים שועטים עמוק לתוך כעשרה מטרים של פרסומות, אבל למעשה זו רק אשליה אופטית: האפסיס מעמיק בפחות ממטר.

כנסיית סן גוטרדו  (המאה ה-14) ליד הדואומו שונה מכנסיות אחרות, ראשית, בקירות הלבנים האדומים שלה, שאינם אופייניים לבנייה במילאנזי, ושנית, באופייה הניאו-גותי, שוב לא אופייני לכנסיות איטלקיות. .

פנינה אמיתית היא כנסיית  סן מאוריציו אל מאג'ורה  (המאה ה-16)! אתם חייבים להיכנס לכאן: מבפנים, הקירות צבועים לחלוטין בציורי קיר של אמנים איטלקיים. אין פלא שמקדש זה נקרא "הקפלה הסיסטינית" של מילאנו.

בפיאצה סנטו סטפנו, בדרום מזרח קתדרלת הדואומו, יש את  הקפלה המוזרה ביותר של סן ברנרדינו  (הכתובת המדויקת היא דרך קרלו ג'וזפה מרלו, 4), אותה יש לציין בנפרד. יוצא הדופן שלו הוא שזהו… בית ספר קפלה. באמצע המאה ה-12 היה בית חולים ליד כנסיית סטפן הקדוש, וכל מי שמת בבית החולים הזה ממש נקבר בבית הקברות של הכנסייה. הרפואה בימי הביניים הייתה, למען האמת, כך וכך, כך שבתחילת המאה ה-13 לא היה מספיק מקום בבית הקברות. ואז הוחלט לפעול בצורה פשוטה מאוד – לבנות חדר נפרד לאחסון עצמות, ובשנת 1269 הוקמה כנסייה נפרדת. באופן כללי, היום הגלוסקמה מקדמת את פני כולם (מבקרים, כמובן), מושכת אורחים עם ציורי קיר על התקרה ועצמות על הקירות.

תרבות מילאנו

בתוך טירת ספורצה יש כיום  מוזיאונים רבים  , בהם תוכלו לבקר תמורת 3 אירו, ובימי שישי אחר הצהריים, ללא תשלום לחלוטין. ושם, לרגע, תמצאו מוזיאון לאמנות עתיקה, פינקוטק, מוזיאון ארכיאולוגי, אוסף אמנויות שימושיות ועוד הרבה אולמות שונים בהם תוכלו לראות יצירות מופת של אנשים מפורסמים. לדוגמה, במוזיאון לאמנות עתיקה יש את הפסל האחרון של מיכלאנג'לו – "Pieta Rondanini", שנותר לא גמור, כי מחברו מת בטעות. אה, ועוד משהו: להסתובב בטירה, אל תפספסו את שטיחי הקיר המפורסמים של טריוולציו, שמתארים באופן סמלי את כל מזלות גלגל המזלות.

באופן כללי, כדי להעריץ ציורים מפורסמים במילאנו, הם הולכים ל-   Brera Pinacoteca  ו-   Ambrosian Pinacoteca  . שם תמצאו את רמברנדט, ואת בוטיצ'לי, ואת טיציאן, וקראווג'יו… אבל את היצירות של פיקאסו, מונה, מודיליאני ורנואר תמצאו בגלריה   לאמנות מודרנית  . הכניסה לגלריה זו היא בחינם, ואלה חדשות טובות.

אבל הגשטלט התרבותי החשוב ביותר לסגור במילאנו הוא לראות  את הסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצ'י  . שריד זה ממוקם במוזיאון ליד כנסיית סנטה מריה דלה גרציה. נקודה חשובה מאוד: הכרטיסים שם נמכרים רק דרך האינטרנט, והם נמכרים מהר מאוד ומאוד מוקדם. לכן, כשאתם מתכננים את הטיול שלכם למילאנו, ודאו תחילה שאתם רואים את הפרסקו המפורסם, ולאחר מכן, הזמינו מלון והכינו רשימת קניות.

אם אהבתך לאמנות מגיעה למוזיקה, נסה להשיג כרטיס ל-   La Scala  . רק אל תעברו ליד התיאטרון עצמו: בניגוד לציפיות התיירים, לה סקאלה נראית צנועה מאוד מבחוץ. נקודת ציון – אנדרטה לליאונרדו דה וינצ'י בפיאצה שליד התיאטרון.

מילאנו ציורית

רק 40 ק"מ צפונית למילאנו,  אגם קומו משתרע בחופשיות, כמו חתול בשמש. . יפה בדרכו שלו בכל עת של השנה, לאגם זה יש רגל אחת באיטליה, והבוהן של השני מצביע לכיוון שוויץ. שכונת פני המים עם האלפים מולידה נוף שרוצים לטרוף בעיניים כל הזמן, כי אי אפשר להספיק מהם. התמונה נראית לא אמיתית, בפוטושופ, כי אי אפשר, הטבע, להיות יפה ככה. וירג'יל התגורר על חוף אגם קומו, ולאונרדו דה וינצ'י לא בז לעבוד ולהירגע לאורך החופים הללו. אגם קומו כיכב בחלק השני של "מלחמת הכוכבים" ובסדרה הבאה של סרטי בונד "קזינו רויאל". אתה צריך ללכת לכאן כשנמאס לך מרעש חילוני, כי כאן יחכה לך שקוף, כמו מים באגם, שקט וחסר משקל, כמו אוויר הרים, רוגע. קומץ מראות אדריכליים דוהים על רקע טבע מקומי עסיסי ואדמדם, כמו ילד איטלקי. נותר רק לבחור וילה ולבלות כאן את אחד החגים הטובים בחייכם.

מילאנו היא לא הבירה הצפונית של איטליה, לא מרכז האופנה העולמית ולא מכה קניות. זוהי מראה איטלקית אמנותית שתראה לך בדיוק את מה שאתה רוצה לראות בה.

מילאנו היא לא רק קניות